אילת השחר (מלבי"ם) של״ח

« אילת השחר (מלבי"ם) של״ז אילת השחר (מלבי"ם) של״ט »

1 מלבי"ם פתח ↗

זה הדבר אשר צוה ה': חז"ל בבבא בתרא דף קכא פירשו מ"ש "זה הדבר אשר צוה ה' " לבנות צלפחד דבר זה לא יהיה נוהג אלא בדור הזה. ומתוך זה הקשה שם דף קכ על "זה הדבר" דשחוטי חוץ ודראשי המטות, שנאמר גם כן שלא היו נוהגים רק בדור המדבר. ותירצו דבשחוטי חוץ כתיב "לדורותיכם" ודראשי המטות למדו חיובם לדורות מגזירה שוה. והם אמת ודבריהם אמת כי לא נמצא בתורה שום מקום שיתפוס לשון "זה הדבר" רק על דבר שהיה רק בשעתו – "זה הדבר אשר צוה ה' לקטו ממנו איש לפי אכלו" שמות טז טז, "זה הדבר אשר צוה ה' מלא העומר ממנו למשמרת לדורותיכם" שם טז, "וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם" שם כט א, "זה הדבר אשר צוה ה' לאמר קחו מאתכם תרומה לה' " שם לה ד, וגבי מלואים ויקרא ח ה, ושם ט ו. ועל מצוות הנוהגות לדורות לא בא לשון זה בשום מקום רק גבי שחוטי חוץ וראשי המטות שבא לגזירה שוה כנ"ל סימן הקודם. מבואר שלשון זה ישמש רק על דבר פרטי לשעתו, לא על דבר קיים לדורות שכן בא לשון זה גם על מעשה הקיים רק לשעתו – "מי עשה את הדבר הזה" בראשית כא כו, "יען אשר עשית את הדבר הזה" שם כב, וכדומה שמה שכתוב "ושמרתם את הדבר הזה" מוסב על פסח מצרים שהיה רק לשעתו. על פי זה מה שכתוב כאן "זה הדבר" הוא מוקשה וסותר לדרכי הלשון. לכן פירשו בו בספרא כוונה אחרת כי מלת "דבר" יבא לפעמים כמלת ענין כמו "על פי שנים עדים יקום דבר", "וזה דבר הרוצח", "על דבר שרי" שפירושם ענין או עצם מה. ולפעמים יורה על הדיבור המבטאיי. ובאמת עיקר הנחתו על הדיבור המבטאיי בפרט כמו "הלא זה הדבר אשר דברנו" שמות י״ד:י״ב, "ולא ענו אותו דבר" מלכים ב י״ח:ל״ו, "משיב דבר בטרם ישמע" משלי י״ח:י״ג ודומיהם. ומשם הושאל אל כל עניני העולם על שכל דיבור ודיבור מתעצם ויהיה שם לאיזה ענין. ועל כן חתרו חז"ל תמיד להשיב מלת "דבר" המורה ענין מה אל עיקר הוראתו מענין דיבור כמו שאמרו בבראשית רבה פרשה מא ופרשה נב על "דבר שרי" דבורהּ. ושם פרשה מו "זה הדבר אשר מל יהושע" – דבר אמר להם ומלן. וכן על "אחר הדברים האלה" דרש בבראשית רבה פרשיות מ"ד, נ"ו, נ"ז, פ"ז, פ"ח, ובמדרש אסתר פסוק "אחר הדברים" ובמדרש שיר השירים בפסוק "אשכול הכפר" אחר הרהורי דברים או דברים ממש. ובשבת דף נח:, סג "כל דבר אשר יבא באש" – דבור. ובספרי דברים "וישיבו אותנו דבר" – באיזה לשון הם מדברים. ובשמות רבה פרשה י "על דבר הצפרדעים" ושם פרשה כא ופרשה כה על "לא חסרת דבר". ורבה קדושים פרשה כד על "ערות דבר" פירשו מענין דיבור ממש. וכן בסנהדרין דף מא "על דבר אשר עינה" – על עסקי דיבור. וביומא דף נג: "לא יותר דבר" – אלו עשרת הדברות, ובמכות דף י על "וזה דבר הרוצח" ושם על "זה דבר השמיטה" ובברכות כד: "ובדבר הזה", וביומא דף ה "זה הדבר" – אפילו דיבור מעכב. וכן מקומות לא חקר. וכן מה שכתב כאן "זה הדבר אשר צוה ה'" פירושו על הדיבור המבטאיי ושר"ל שה' צוה בזה הדבר רצונו לומר בדבורים ומלות האלה. היינו, בל תחשבו כי ה' צוה רק הענין ושמשה סדר הדברים מדעתו. רק שנאמר לו ב"כה אמר" וכל דיבור ודיבור קבל מאת ה'. ומזה בנה אב לכל התורה שכל המלות והדבורים קבלם מאת ה' ולא הוסיף אף מלה אחת מדעתו.

1 לשון "זה הדבר" לא בא בשום מקום על מצוה נהוגה לדורות. ומה שבא כן בשחוטי חוץ וראשי המטות בא לגזירה שוה אחרי סימן פח.

« אילת השחר (מלבי"ם) של״ז אילת השחר (מלבי"ם) של״ט »